גילוי נאות: גם אני הייתי פעם מתומכי הסכמי אוסלו. כמו רבים רציתי "לתת צ'אנס לשלום". האינתיפאדות, אלפי הטילים והמשך החינוך לשנאה שכנעו אותי מזמן, שהסכמי אוסלו היו מעשי רמייה משני הצדדים, שנועדו להשמידנו בשלבים. אלמלא נרצח, גם רבין היה מבטל את הסכמי אוסלו, כך אומרים מקורבים לו. במקרה כזה גם לא היה מושג מומצא כזה שנקרא "מורשת רבין", ושכולל כיום רק כ-1500 יהודים, שנרצחו עד כה בגלל הסכמים אלו, ומכונים "קורבנות השלום", בדיוק כפי שלא קיימת מורשת צ'מברליין, שמכר את אירופה לגרמנים בהסכם מינכן 1938. רק בגלל שרבין נרצח, ולא הספיק לחזור בו מהטעות הנוראה, שרקח שמעון פרס מאחורי גבו, אנחנו אנוסים לשמוע על "מורשת רבין" כל שנה מעל בימת הזויי השלום, שקוראים נגד פילוג העם, אך באותו זמן מנצלים את העצרת להסתה כנגד הימין. עצוב.