הצרור היומי
ילד קטן ניגש אל אביו ושואל "אבא, ממי קיבלתי את כל האינטיליגנציה שלי?"
"כנראה שמאמא" עונה האבא "כי שלי עדיין אצלי".
"מר לוי" אומר השופט בבית הדין לגירושין "סקרתי את המקרה בקפידה רבה,
והחלטתי לפסוק לטובת אשתך ולתת לה 1000 ש"ח בחודש".
"זה הוגן מאוד, כבודו" עונה הבעל "מדי פעם, אנסה לתת לה גם כמה שקלים בעצמי".
רופא מבצע בדיקה כללית באישה ובתום הבדיקה מבקש לדבר עם בעלה בחדר ההמתנה
- "אני לא אוהב את מה שאני רואה" הוא אומר לו.
"גם אני לא, דוקטור" עונה הבעל "אבל היא מבשלת נפלא ונהדרת עם הילדים".
אישה מתייעצת עם בעלה "מה דעתך? עדיף לי לקנות בגד ים ביקיני או שלם?"
"ביקיני" עונה הבעל ללא היסוס "את לעולם לא תצליחי להיכנס לאחד שלם"
שודד נכנס לבנק ודורש מהפקידים את כל הכסף. כשהוא מסיים,
הוא מסתכל מסביב ופונה לאחד הלקוחות ששהה בבנק ושואל
- "האם ראית אותי שודד את הבנק?"
"כן" עונה האיש. השודד מתעצבן ויורה בו.
הוא מסתכל על אדם נוסף ושואל גם אותו - "האם ראית אותי שודד את הבנק?"
"לא" עונה האיש ומצביע על האישה לידו "אבל אשתי ראתה!"
במהלך ארוחת הערב, אישה מספרת לבעלה:
"אתה לא יודע איזה גבר גס רוח פגשתי הבוקר במרכז המסחרי.
מהרגע הראשון שראיתי אותו ידעתי שהוא איש רע.
הוא העליב אותי וקילל אותי ואפילו איים עליי!"
"באמת?" הבעל הביע דאגה "איך פגשת אותו?"
"נתקלתי בו במקרה" עונה האישה "עם האוטו..."
הסופר אמנון שמוש כיום בן81, סופר. חבר קיבוץ מעיין ברוך.
ספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו"
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוקחת וחדה:
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שיויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף ,מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת,
מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס, הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני? סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מס?מס.
במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא
ציטוט ההודעה בתגובה