דאעש - על רגל אחת
בזמן שהיינו עסוקים בחיינו השגרתיים, ברקטות של החמאס ובפצצה האיראנית, קם לו לפני כמה שנים ארגון הטרור המסוכן ביותר בעולם. הוא שולט כרגע על חצי סוריה וחצי עיראק – שטח הגדול מבריטניה – ומאיים כבר בצורה ישירה וגלויה על שלטונו של המלך עבדאללה בירדן.
שמו של הארגון הזה דאע"ש (באנגלית ISIS או ISIL).
דאע"ש הוא ארגון מוסלמי סוני שצמח מתוך אל-קאעידה והוא הרבה יותר קיצוני ממנו – כל כך קיצוני שאל-קאעידה עצמו התנער ממנו, משום שהוא טובח גם בבני עמו. פרוש השם דאע"ש בערבית הוא "המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה" (לא בדיוק "סוריה" אבל לא משנה).
החל מ 2010 הוא מונהג על-ידי פסיכופט בשם אבו בכר אל-בגדאדי – מוסלמי משכיל שבילה שנים בכלא האמריקאי. האיש נזהר שלא לחשוף את פרצופו בפני אף אחד (גם כשהוא נפגש עם פעיליו הוא עושה זאת עם מסיכה).
כיום דאע"ש מונה למעלה מ 10,000 לוחמים. המספר אולי נראה לכם קטן אבל הם מצליחים עד כה להתגבר על כוחות גדולים מהם מספרית בזכות אסטרטגיה מוצלחת הכוללת פיגועים גדולים, אכזריות בלתי נתפסת, לוחמה פסיכולוגית, השתלטות על מוקדי כסף, וביטחון עצמי בסדר גודל של היטלר.
קצת רקע היסטורי – כי חייבים את זה בשביל להבין.
כאשר מוחמד מת, אי שם לפני 1400 שנה, נבחר לו בכל פעם יורש ("ח'ליף"). בשלב מסוים התחיל קרב ירושה (לא משנה הפרטים) והאסלאם התפצל לשני פלגים – הסונים והשיעים. גם אלה וגם אלה הנהיגו שלטון אסלאמי תחת הנהגה העוברת בירושה (מנהיג הסונים נקרא "ח'ליף" ואילו מנהיג השיעים נקרא "אימאם"). כיום הסונים הם 83% מהמוסלמים בעולם, ואילו השיעים רק 16%. הזרם הקיצוני של הסונים נקרא "סלפים".
לפני 90 שנה בערך, עשה כמאל אתאתורק מהפכה חילונית גדולה בטורקיה, מסגרתה הוא ביטל את מוסד ה"ח'ליפות" ואת בתי הדין האיסלאמיים (ה"שריעה") והחליף אותם במונחים מערביים כמו רפובליקה ובתי משפט אזרחיים. בזאת הוא למעשה ייסד את מדינת טורקיה, ובמקביל החלו שאר המדינות במזרח התיכון להיווצר – מצרים ועיראק היו הראשונות ואחריהן השאר. חשוב להבין שהחלוקה למדינות נעשתה על-ידי המערב, ולא בהכרח בהתחשב בחלוקה השבטית של האוכלוסיות באיזור.
בחזרה לימינו. דאע"ש התחיל לצמוח בעיראק אבל את הקפיצה הגדולה עשה לפני שלוש שנים בסוריה, כשהצטרף למלחמת האזרחים שם והצליח להשתלט על חצי מהמדינה. משם החל להתפשט חזרה לעיראק ועושה זאת בינתיים בהצלחה גדולה אל מול המשטר העיראקי החלש והמבוהל – אותו משטר שארה"ב השקיעה מיליארדים בלחמש ולאמן אותו.
דאע"ש ממומן בחלקו מכספים סעודיים, אבל גם משתלט על מקורות מימון בכל מקום שהוא כובש. כל מקום שנכבש על ידי דאע"ש מטוהר מנוצרים ומשיעים באכזריות קיצונית שגם מתועדת ומופצת דרך המדיה החברתית בעולם הערבי כדי לזרוע אימה ולהפחית את ההתנגדות בעתיד ביעדים הבאים שייכבשו. דאע"ש משליט את החוק האסלאמי הקיצוני הכולל הוצאות להורג, קטיעות איברים, איסור מוחלט על נגינת מוסיקה ועוד.
לפני שלושה שבועות – ביום הראשון של הרמאדן – לאחר שכבש את מוסול, העיר השניה בגודלה בעיראק, וגרם לנטישה של חצי מיליון (!!!) איש מהעיר, הכריז דאע"ש על הקמת המדינה האיסלאמית ואת תוכניותיו לעתיד.
עיקרי ההכרזה היו:
הקמת מדינה איסלאמית בראשות אבו בכר שמונה ל"ח'ליף" (הראשון מאז שבוטלה ה"ח'ליפות" על ידי אתאטורק); שינוי השם מדאע"ש לד"א – כלומר "המדינה האיסלאמית" (כבר לא רק בעיראק ובסוריה); שלילת כל שלטון מדיני או דתי אחר (כלומר אי הכרה במנהיגי המדינות); והצהרה על מטרת-העל שהיא להשתלט על כל העולם ולהשליט בו את האיסלאם. דאע"ש פונה למוסלמים בכל העולם וקורא להם למרוד בשלטון הקיים ולהאיץ את המהפכה האיסלאמית העולמית.
ההשתלטות על מוסול מהווה קפיצת מדרגה פיננסית בדאע"ש משום שהם השתלטו כעת על כסף רב וגם על נשק שהשאיר הצבא העיראקי כשברח משם.
לפני שבועיים, במסגד במוסול, נשא כביכול אבו בכר נאום בהופעתו הפומבית הראשונה, אבל אף אחד לא יודע אם זה באמת היה הוא או כפיל שלו.
היעד הבא של דאע"ש הוא ירדן – המוקד שנבחר הוא עיירה בדואית בשם מעאן ושם כבר התחיל המרד בממלכה הירדנית – כוחות הביטחון הירדנים מטילים מצור על העיר אבל נמנעים מלהפעיל כוח. המלך עבדאללה נמצא במילכוד – מצד אחד הוא חייב לדכא את המרד, ומצד שני הוא לא רוצה להצית מלחמה עם הבדואים שהוא צריך את תמיכתם. דאע"ש כבר הודיע שהמלך עבדאללה הוא כופר מבחינת הקוראן ויש להורגו. מצבה הכלכלי של ירדן בכי רע, אין לה ידידים בעולם הערבי, ונראה שהממלכה בסכנה אמיתית.
גם בשאר מדינות האיזור חוששים מאוד מדאע"ש וביחוד בלבנון. גם האחים המוסלמים במצרים כבר מרגישים מאויימים.
ומה עם הפלסטינים? ובכן גם שם כבר יש תאים. בעצם עזבו את הפלסטינים – אתמול בעכו התהלכו ערבים ישראלים בלי שום בושה עם דגלי דאע"ש!
מדוע זה חשוב לנו?
קודם כל, כי היעדים הבאים של דאע"ש הם המדינות השכנות שלנו – ירדן ולבנון, ואחר כך מצרים והפלסטינים. אנחנו צריכים מצד אחד להיזהר לא להתערב במלחמה הפנימית הזאת של העולם הערבי, אבל מצד שני להתכונן אליה כי היא מתקרבת אלינו (ועכשיו אתם כבר יכולים להבין למה לישראל אין אינטרס להפיל כרגע את החמאס אלא עדיף לה שיישאר – כמובן בלי הטילים והמנהרות). זה גם מוריד מהפרק לחלוטין את האפשרות לצאת מהגדה בזמן הקרוב, כי השלטון הירדני בסכנה אמיתית
שנית, אנחנו שוב ושוב רואים כמה לארה"ב אין מושג בהבנת המזרח התיכון – וביחוד לממשל אובמה. בכל מקום שהם התערבו הם עשו חצי עבודה והשאירו מצב הרבה יותר גרוע משהיה קודם לכן. יתרה מזאת – הם מוכיחים שוב ושוב שהם מפנים עורף לבעלי בריתם – בלוב, אפגניסטן, עיראק, סוריה, מצרים... את המסקנה תעשו לבד.
שלישית, דאע"ש מגייס לוחמים גם במדינות המערב, ולא מן הנמנע שמצטרפים חדשים ממדינות המערב יוציאו לפועל פיגועים דוגמת אל קאעידה. הירי במוזאון היהודי בבלגיה לפני חודשיים, למשל, בוצע על ידי מוסלמי אירופאי שחזר מסוריה לאחר שנלחם שם לצד דאע"ש.
רביעית, הדאגה מהתעצמותו של דאע"ש מאחדת עכשיו את ארה"ב ואיראן (השיעית). אז אל תצפו מארה"ב להילחם באיראן בזמן הקרוב.
צרור לעורף
ציטוט ההודעה בתגובה
