הצרור השבועי
הזמנים קשים, לכולם יש חובות וכולם חיים על אשראי.
לעיר מגיע תייר.
הוא נכנס לבית המלון היחיד בעיר, שם על שולחן הקבלה שטר של 100 יורו,
והולך לבחור לעצמו חדר.
בעל המלון לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לקצב.
הקצב לוקח את השטר ורץ לשלם את החוב למגדל הבקר.
המגדל לוקח את השטר ומשלם לספק המזון.
ספק המזון, חוטף את השטר ורץ לשלם את חובו לזונה של העיר,
אשר בתנאי המשבר "נתנה" באשראי.
הזונה, לוקחת את השטר ורצה למלון, לשלם את חובה לבעל המלון,
עבור החדרים ששכרה בעת שהייתה שם עם הקליינטים.
באותו הרגע יורד התייר, לאחר שבדק את החדרים,
לוקח את השטר באומרו ששום חדר לא מוצא חן בעיניו, ועוזב את העיר.
אף אחד לא הרוויח כלום, אך כל העיר חיה כעת בלי חובות,
ומביטה אל העתיד באופטימיות רבה. . .
זה בדיוק מה שקורה כאן אצלנו במדינה...
השאלה היחידה המסקרנת........מי הזונה ומי בעל המלון ?
תושב כפר עזה מטלפן למשטרה ואומר שהוא שומע חפירות.
שואל השוטר: "ממתי ?"
עונה האיש: "מאז שהתחתנתי"...
זיכרו: חיוךהוא הקו העקום היחיד - שיכול ליישר כל דבר בחיים.
ציטוט ההודעה בתגובה